אודות התכנית
מעניקה לתלמידות בכיתות י"ב בתיכונים שאין בהם לימודי המשך, כלים ומיומנויות חיוניים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה. התוכנית מסייעת להן לגבש זהות תעסוקתית, לבחור מסלול לימודים אופטימלי, להתכונן לקראת עולם העבודה וליהנות מליווי ותמיכה לאורך כל הדרך.
הצורך בתכנית
היעדר מסגרות המשך בתיכונים
חוסר בהירות בבחירת מסלול מקצועי
מחסום השתלבות בתעסוקה
שמירת סולם ערכים תורני
היעדר מסגרות המשך בתיכונים
העדר תכנית מסודרת להכשרה תעסוקתית כתוצאה מלימודים בתיכון ללא מסגרת המשך
חוסר בהירות בבחירת מסלול מקצועי
אלפי בוגרות ע"ב ללא מסגרת, ללא הכוונה תעסוקתית, חלקן חסרות מעש
מחסום השתלבות בתעסוקה
רוב הבוגרות משתלבות במשרות מזדמנות ללא אופק תעסוקתי וצפויות להיכנס למעגל העוני.
שמירת סולם ערכים תורני
שיעור גדילה צפוי עד 2030 של בנות חרדיות בתיכונים. סה"כ 2900 בנות ללא מסגרת המשך.
מטרות התכנית
עבודה ותעסוקה
קידום עבודה ותעסוקה כרכיבים משמעותיים לחייה הבוגרים של התלמידה
מימוש פוטנציאל
אמונה בתלמידה וביכולתה לפעול למימוש הפוטנציאל הטמון בה
קידום אוכלוסיה לאופק תעסוקתי
בחירת מסלול לימודים שיוביל לעבודה איכותית
סל הכלים שלנו
ליווי פרטני וקבוצתי
יעוץ קריירה
ליווי והכוונה לתלמידות לתעסוקה איכותית
רישום במהלך הלימודים
השתתפות בסדנאות
רשת בוגרות
תוצאות עד 2023
בשנה החולפת יותר מ-75% מהמשתתפות רשומות ולומדות במקצועות בעלי אופק תעסוקתי גבוה. בשנה זו התכנית התרחבה ופועלת בתוך מוסדות הלימוד בשת"פ מלא עם הצוות הלימודי מתוך חזון והבנה שהתיכון הוא הגוף המכוון ומסייע לתלמידה לקראת הבחירה התעסוקתית .
נתיבה במספרים
צוות התכנית
מנהלת
פרלה דזימטרובסקי
רכזות
מרים פיין
גיטי שפיץ
אפרת כהן
יעל כהן
חני גרדנר
רחל אוירבך
מיכל גולדברג
הדס קישון
מזכירה
אסתר בוטבול
רכזת תוכן
ציפי בן חיים
יועצת תעסוקתית
רוני שוב
רכזות בוגרות
שרי שטרן
מיכל ציביאק
אסתר בוטבול
תמונות מהשטח
סיפורי הצלחה
חי- תלמיד ממבשרת כיתה ד
הורים גרושים, הגירושין היו מלווים בהרבה מתחים וכעסים ובחוסר בהירות לקראת מה הולכים,
חוסר יציבות, הקשר עם האבא לרוב (לפחות בהרגשה שלו) היה מנוכר , מעורבות של משטרה וכו';
בבי"ס לחי היה קשה מבחינה חברתית, רגשית, לימודית והתנהגותית, חוסר תפקוד, גם קרובי
משפחה שלו בבי"ס התרחקו ממנו. הוא חווה תסכולים כל הזמן שהיו מלווים לעיתים בבכי מתמשך.
כמחנכת עם הרבה אהבה, רצון להבנה ולהתבוננות בצדדים החיוביים שיתרמו להעצמתו ולמיתון
התסכולים המלווים אותו בנוסף לאג'נדה ש'אין לוותר על אף אחד' התאמצתי והשקעתי רבות
בקשר שלי עם חי , היו לי גם אכזבות וכישלונות אך בסה"כ שמרתי על מצב מיטבי ולאט לאט חי
רכש את האימון וב"ה הצלחתי להוביל יחד אתו את השינוי המצופה .
גם הקשר עם שאר הצוות המקצועי הפך לידידותי יותר,
כיום חי ב"ה מתפקד כתלמיד בכיתה, מצליח ופנוי ללמידה, אמנם הדרך הלימודית עוד ארוכה
לצמצום פערים וחיזוק הביטחון והדימוי העצמי,
אך אנו רואים אותו כרגע עם הישג אדיר בשיתוף פעולה ובהתקדמותו ביחס לעצמו.
אביגיל מכרמיאל, גרושה + 2
הנה סיפורה של אביגיל מכרמיאל, גרושה + 2 במצב כלכלי מורכב, אבל עם הרבה כח רצון.
אביגיל (שם אמיתי) הגיעה אלינו בשלב חיפוש עבודה.
בגיל 40 (!) היא התחילה ללמוד לתעודת הוראה בסמינר חיפה, וכיום מורה לאנגלית בתיכון בצפת!
להלן מכתב שקיבלנו ממנה השבוע:
"סוף סוף אפשר לברך על המוגמר.
כבר זמן רב שאני רוצה לארגן חוג אנגלית בעיר שלי. לצורך כך ניסיתי לברר בערים אחרות איך זה הולך, ואפילו קניתי חומרים בשביל לארגן כזה חוג.
אבל איכשהו עברה שנה ולא הצלחתי לארגן את החוג.
קולות פנימיים לחשו לי שזה לא הזמן המתאים, שאין לי אפשרות לעשות את החוג בבית, וכו' וכו'..
כך אני מסתובבת עם מחשבות מחלישות ולא מאמינות סחור סחור סביב עצמי.
אבל בעמותת "שלבים" לא חשבו לוותר לי. לא חשבו לוותר עלי.
כל תקופה טלפון: "מה קורה? מה עם החוג שלך? אולי בכל זאת תפני למעוף ותקבלי עזרה? את יודעת, זה ממש מסובסד!"
ואני - כן, לא, שחור, לבן, לא יודעת, כן יודעת..
כמעט שויתרתי, אבל משהו דחף אותי, יותר נכון מישהי.. שליחה יקרה מ"שלבים" שעדיין לא ויתרה! שוב ושוב דחפה ושאלה, ולבסוף - התחלתי תהליך.
כבר בהתחלה הבהרתי ליועצת שככל הנראה אין לי הרבה סיכויים לפתוח חוג, כי... וכי...
אבל היא בסבלנות הצליחה לעקוף כל קושיה שהעליתי. הלכה איתי צעד צעד, לאט ובעקביות.
ביחד בדקנו את השטח, פניתי למורות, למתנ"ס, לכל מקום אפשרי, בדקנו אופציות לפרסום ועלויות, והנה הגיע היום הזה וכמו בסיפורים, אני פונה למתנ"ס ומגלה שלא זו בלבד שרוצים לפתוח כזה חוג, אלא שאפילו יש מימון של המדינה.
ברוך השם, יש לי חוג שמתחיל השבוע עם הרבה נרשמות.
תודה רבה לכם על הכל!
אילה, בוגרת נתיבה
אילה, בוגרות נתיבה, למדה בתיכון תורני רמות ומשם הגיעה לנתיבה.
בתהליך העלתה שיקולים על שירות לאומי, לא ידעה מה תעשה בסוף, והרישום ללימודים היה לוט בערפל.
היו לה מחשבות על פתיחת עסק, חנות בוטיק לשמלות אופנה צנועות- דבר שחסר בשוק, והיא מאוד אוהבת לעצב בגדים...
במהלך התהליך הבינה שבשביל לפתוח עסק כזה, היא צריכה ללמוד תפירה ועיצוב..רק שחוט ומחט .. לא התאים לה 🙂
והיא הבינה שהיא צריכה להישאר במקצועות העיצוב - אך לחפש משהו אחר.
תוצאות מבחן הלוגיפס הראו על רמה מאוד גבוהה
מסתבר שיכלה להצליח בתכנות, מאוד מוכשרת... התוצאות הפתיעו אף אותה
עד כה לא היתה מאוד מחוברת ללימודים וללמוד משהו עמוק ולאורך זמן היה נראה לה מעבר להשגתה
בעקבות התהליך היתה בה חריצות ומוכנות להתאמץ ולהשקיע בשביל להגיע למסלול לימודים
אילה ערכה חקר תחום בתכנות וגם גרפיקה בתכנות UX/UI
הלכה, בדקה, מה שהיה מיוחד שהיא שאלה המון לקראת שלב קבלת ההחלטות
כיום ב"ה לומדת, והיא הראשונה שקיבלה שובר ללימודים
על פניו נראה כי מהר מאוד תשתלב בתעסוקה.
בחורה מאוד פרואקטיבית מוכשרת וחרוצה שהפנימה את הרעיונות בנתיבה
איך ניגשים לעולם התעסוקה ואיך מתקדמים -
ההגה בידיים שלה, אחריות שהיא לוקחת על עצמה
לצד האחריות מבקשת, שואלת ומתייעצת בכל עניין ולא מהססת להיעזר בעת הצורך
זו בחורה לדוגמא להכנת קבוצות למסע של נתיבה
אילה, בוגרת נתיבה
נ. א. בת למשפחה ברוכת ילדים, משפחה מפורקת; הורים גרושים, האבא מגדל את הילדים לבד
לאורך התיכון, נ. עבדה במסעדה משעות הצהרים ועד 12 בלילה כל יום בשביל לעזור לאבא לפרנס את המשפחה.
נ. התחברה מאד לתכנים של נתיבה. התחילה לראשונה לחשוב על עתידה והחליטה לקחת את עצמה לידיים. אבל הדרך לא היתה קלה:
המאמץ הכפול בלימודים ובעבודה הוביל לכך שהיא היתה על סף נשירה מהלימודים באמצע כיתה י"ב. בתמיכתן ובעידודן של המחנכת וגיטי הרכזת נ. סיימה את השנה והשלימה את הבגרויות בהצלחה.
הכיוון התעסוקתי הראשון שלה היה קולינריה היות וכבר עבדה במסעדה, וחשבה להמשיך להתפתח בתחום. היא נרשמה לתוכנית והחלה ללמוד אבל הלימודים לא היו ברמה מספקת ולאחר מספר חודשים, בשיתוף ובתמיכה שלנו- נשרה מהתוכנית.
מ. יצרה קשר בתקופה האחרונה שוב כדי לשתף שהתחילה ללמוד מסחר ושוק ההון, ובנוסף לקחה קורס לקידום ושיווק האנגלית שלה. וזאת למרות שהיא מתמודדת עם קושי כלכלי וללא תמיכה מהבית. היא קיבלה את תמיכתנו והערכתנו וכמובן סיוע בהגשת מילגות ובכל הדרוש לה.
בשבילה אנחנו הכתובת לשיתוף, לייעוץ ולתמיכה רגשית ואף כלכלית. אנחנו מתרגשות וגאות בזה שהיא רואה בנו כתובת לפניה ולעזרה ומקוות להמשיך ללוות אותה להצלחה במסלול החדש שהתחילה.
